לפני כאלפיים שנים, חי רועה צאן במדבר יהודה ושמו- עקיבא.
עקיבא לא הלך ללמוד בבית הספר אך הוא אהב להתבונן בבריאה ולדעת מה קורה כל הזמן בטבע.
יום אחד, היה יום חם והוא נעמד ליד מעיין, כדי לשתות מים.
נח עקיבא ליד המעיין ולפתע ראה פתאום, אבן עם חור גדול ועמוק.
"מי עשה את החור הזה באבן?" הוא שאל את עצמו, אך לא ידע את התשובה.
המשיך עקיבא להסתכל בטבע ואז הוא ראה שעל האבן, נופלת טיפה מהמעיין ואחריה עוד טיפה ועוד טיפה…
"הבנתי!" צעק עקיבא "המים הם אלה שעשו את החור באבן!"
המשיך עקיבא וחשב:
"זה ממש נפלא! האבן קשה כל כך והמים רכים. הסוד הוא בהתמדה וה'עקשנות' של המים. במשך מאות שנים,
נפלה עוד טיפה ועוד טיפה על האבן. כך, אחרי הרבה זמן, גם המים הרכים הצליחו לעשות חור באבן
הקשה!"
עקיבא המשיך בדרכו עם הצאן. הוא חשב על האבן ועל החור…
'אני מאוד רוצה ללמוד תורה, אבל אני כבר מבוגר והלב והשכל שלי כבר קשים כמו האבן…אפילו לקרוא אני לא יודע ואני כבר בן 40 שנה!
אך, אם המים מצליחים בהתמדה, לעשות חור כל כך גדול באבן הקשה, זה סימן, שאפשר לעשות כל דבר, אם משתדלים ומנסים הרבה בכל הכח. אז אולי גם אני אצליח בסופו של דבר ללמוד?'
באותו רגע, עקיבא החליט לעשות שינוי בחיים שלו!
הלך עקיבא למלמד של הכיתה הנמוכה ביותר ושאל אותו: "רבי, בבקשה, אתה יכול ללמד אותי תורה?"
התפלא המלמד מאוד. עקיבא הזקן רוצה פתאום ללמוד?? אך כשראה המלמד שעקיבא רציני בדבריו, הוא הסכים ללמד אותו והושיב אותו ללמוד בכיתה א'.
עקיבא החל ללמוד את אותיות הא"ב. יחד עם ילדים קטנים בני 5.
בהתחלה עקיבא התבייש בזה. "הילדים צוחקים עלי" התלונן לאישתו רחל.
ורחל, אישתו הצדקת, היתה מרגיעה אותו: "ביום הראשון יצחקו עליך וכנראה גם ביום השני. אך עם הזמן, יפסיקו כבר לצחוק עליך ויתרגלו אליך, אפילו אלה שמאוד מפריעים לך."
עקיבא שמע לעצת אישתו והמשיך ללמוד את התורה הקדושה יחד עם הילדים הקטנים. הוא סבל את כל הלעג כלפיו, אך מהר מאוד הוא עקף את כולם בלימוד והחל לעלות כיתה אחר כיתה במהירות.
הוא למד עוד ועוד ומהר מאוד הוא כבר למד עם החכמים הגדולים ביותר: רבי אליעזר ורבי יהושע…
כולם התחילו לקרוא לו: רבי עקיבא .
כך למד עשרים וארבע שנים! היו לו אלפי תלמידים שלמדו ממנו תורה והוא נהיה חכם וצדיק גדול של העם היהודי.
באדיבות: אתר עולמות הילדים – עולם של הרפתקאות וחברים חדשים.
